באמצע ספטמבר 1905 , כחודש ימים לפני שפרצו"
הפרעות הגדולות באודיסה
עזב מ.דיזנגוף את עיר מושבו זו
.ועלה לארץ-ישראל על מנת להשתקע
עליה שניה היתה גם לו עלייתו הפעם
ובשליחותה של "גאולה" בא
.כי הפקידה אותו לכל מפעלה בארץ
הוא גם היה אחד ממייסדיה וראשי עסקניה באודיסה
ועוד לפני עלותו לארץ
: הגדיר הוא עצמו את תעודתה העיקרית
אנו כל עיקר כוונתנו היא לסייע את הגירתו של הון יהודי לארץ"
"ואת כניסתן של קרקעות לרשותם של יהודים
מובן שמנקודה זו לא יכלה "גאולה" למצוא למפעלה
מרכז טוב בארץ אלא יפו שעדיין היתה אז
.כמעט שערה היחיד של ארץ-ישראל
ואמנם שם קבע לו דיזנגוף דירה
..."ושם נתרכזה עבודתה של "גאולה
יושב הראש של האסיפה (מ.דיזנגוף) מעמיד לויכוח"
את השאלה בדבר בחירת מקום לבנין
: ומבאר שיש שתי הצעות יסודיות
- הצעה אחת
לבנות "קולוניה יפה" מחוץ לעיר
- והצעה שניה
.לבנות בעיר גופה
: והפרוטוקול מוסיף לספר
"...מתעוררים וכוחים נלהבים"
אחרי הפסקה קצרה של ששה חודשים..."
שב לעבודתו האיש
שהיה מראשוני מייסדיה של אחוזת-בית
.ומעתה יהיה גם ראש מטפחיה ומגדליה
לועד שנבחר בכ"ף אדר תרס"ט
.לא נכנס דיזנגוף
.הסכסוכים המכאיבים אשר עליהם דובר לעיל גרמו לכך
וששה חודשים לא נשמע כמעט קולו כלל
.בעינייני השכונה החדשה
.באסיפה הכללית
שהיתה בי"א אלול תרס"ט
ימים מועטים לפני התחלת ישובה של השכונה
.נבחר הוא ליושב-ראש
.מורגש היה היעדרו של כח אקטיבי זה
.עוד מעט ונראהו שוב ראש הועד
ומכאן ואילך לא תחדל עבודתו הרבה
לא לאחוזת-בית
"...ולא לתל-אביב יורשתה
באסיפה הכללית שהיתה בכ"ט סיון תרע"א"
הרצה היושב-ראש דיזנגוף
על חשיבותה המיוחדת של אדמת המחלול
...אשר על גבול תל-אביב
בקרוב - אמר דיזנגוף - נצטרך לפתוח לנו פתח אל הים"
ובשביל כך נחוצה לנו קרקע זו המתחילה מאחורי הגימנסיה
"...ונמשכת והולכת בדרך אל הים
זה היה מבעה המעשי הראשון של השאיפה הטבעית
...לכיבוש חוף-הים
ועכשיו , כשהתחילה עולה במדבר-החול העיר העברית
נודעה מיד שאיפתה הטבעית להיות לא רק סמוכה לים
.אלא גם להרחיב גבולותיה עד כדי כיבוש עצם חופו
לפיכך לא הוצרך דיזנגוף להרבות בדברים
.כדי שהאסיפה תשמע להועד ותתן לו את הרשות המבוקשת
ואף על פי שהוא , דיזנגוף עצמו , הקדים והודיע
"...ש"כסף אין לנו לעת עתה" לא נרתעה האסיפה והסכימה לקנות
האסיפה הכללית שהיתה ביו"ד כסלו תרע"א"
.בחרה ועד חדש , הוא הועד הראשון של תל-אביב
...שכן עד עתה שימש הועד האחרון של אחוזת-בית
...חברי הועד גופם בחרו את דיזנגוף ליושב-ראש
הועד הראשון של תל-אביב הוא גם הראשון שלא טעם כמעט
מרורות הסכסוכים והפתולים ששבעו קודמיו
"...ועדי אחוזת-בית
באסיפה הכללית שהיתה בכ"ט סיון תרע"א"
הרצה היושב-ראש דיזנגוף
על חשיבותה המיוחדת של אדמת המחלול
...אשר על גבול תל-אביב
בקרוב - אמר דיזנגוף - נצטרך לפתוח לנו פתח אל הים"
ובשביל כך נחוצה לנו קרקע זו המתחילה מאחורי הגימנסיה
"...ונמשכת והולכת בדרך אל הים
זה היה מבעה המעשי הראשון של השאיפה הטבעית
...לכיבוש חוף-הים
ועכשיו , כשהתחילה עולה במדבר-החול העיר העברית
נודעה מיד שאיפתה הטבעית להיות לא רק סמוכה לים
.אלא גם להרחיב גבולותיה עד כדי כיבוש עצם חופו
לפיכך לא הוצרך דיזנגוף להרבות בדברים
.כדי שהאסיפה תשמע להועד ותתן לו את הרשות המבוקשת
ואף על פי שהוא , דיזנגוף עצמו , הקדים והודיע
"...ש"כסף אין לנו לעת עתה" לא נרתעה האסיפה והסכימה לקנות
לשטח של ששים אלף אמה התכוונה תל-אביב בתחילתה"
.בהיותה עדיין אחוזת-בית
.עכשיו יש לה כבר מיליון אמה ואין היא אומרת די
וכפי שראינו , גם הועד עצמו
וגם "גאולה" ו"הכשרת הישוב" ו"חברה חדשה" מרחיבים
.את גבולותיה של תל-אביב
יש גם "חברה חדשה ב" וגם חבורה חדשה "קדמת הארץ" ועוד
חבורות חדשות שבחדשות הנושאות עין
.לשטחי קרקעות על גבולות תל-אביב
: ולא לחינם כבר נזרק מפי דיזנגוף ואמר
עתידה מושבתנו שתתפרס בכל סביבותיה"
"...ותהיה עיר גדולה
וכבר התחילו "הבנות" מקבלות עליהן ברצון "
.את רצונה של "האם", ראשונה לכך היתה נחלת בנימין
באסיפה הכללית שהיתה בכ"ו אלול תרע"ב
הרצה דיזנגוף על המשא והמתן
שהיה בין ועד נחלת-בנימין וועד תל-אביב
.ועל תנאי ההסכם שהותנו בין שניהם
מתחילה נמצא מי שחשש לחיכוכים , אף היה מי ששאל
? מה טובת הנאה יש לתל-אביב מהתאחדות זו
ולאחרי דבריו של דיזנגוף שאמנם גם הוא יודע
"כי לא יחסרו חכוכים בזמן הראשון"
אבל גדולה היא טובת ההנאה
"שלא נהיה שכונות שכונות"
...הסכימה האסיפה לאיחוד פה אחד
שנה אחת אחרי נחלת-בנימין
באה גם חברה חדשה
"...לידי איחוד עם תל-אביב
"ספר תל-אביב"
.מאת אלתר דרויאנוב
לכבוד חצי יובל שנים
לעיר העברית הראשונה
באמצע שנות השלושים
.של המאה העשרים
